Hebrew

חדשות ליפתא
 

בירה עמיקתא: תושבי ליפתא יוצאים למאבק על הבית, מול המדינה

posted Dec 11, 2015, 7:26 PM by Lifta Society   [ updated Dec 11, 2015, 7:46 PM ]

Lifta Tree
עשרות שנים זה היה ביתם. הם הולידו שם ילדים ונינים, בתחושת ביטחון שאף אחד לא יכול לערער. עד שיום אחד הם קיבלו צו פינוי מהבית - בלי זכויות בלי פיצוי. אז תושבי ליפתא, הכפר שכולנו רואים בכניסה לירושלים, יצאו לקרב מול המדינה. קרב על הבית שהוא גם קרב על כבוד היסטורי
 
מָקוֹר: nana10

אושרה תוכנית הבנייה במצפה נפתוח בירושלים: 1,400 יחידות דיור יוקמו באתר הטבע הייחודי

posted Dec 11, 2015, 7:13 PM by Lifta Society   [ updated Dec 11, 2015, 7:15 PM ]

Lifta
צבי ושועל במצפה נפתוח בירושלים, אחד מאתרי הטבע היחודיים 
באזור

על אף התנגדות עיריית ירושלים שאיימה בנקיטת צעדים משפטיים, התוכנית אושרה ברוב גדול בוועדת התכנון הארצית למתחמים מועדפים. נציג המשרד להגנת הסביבה נמנע

11/11/2015
 צפריר רינתניר חס
 
ועדת התכנון הארצית למתחמים מועדפים לדיור (ותמ"ל) אישרה היום (רביעי) את תוכנית הבנייה באתר מצפה נפתוח  בירושלים. זאת על אף ההתנגדות החריפה של עיריית ירושלים שאיימה בנקיטת צעדים משפטיים נגד ההחלטה. ההחלטה אושרה ברוב גדול של חברי הוועדה. נציג המשרד להגנת הסביבה בוועדה נמנע. הצעה נגדית של נציג ארגוני הסביבה לבטל את התוכנית נדחתה.

על פי ההחלטה שאושרה, הוועדה קובעת שהיא רואה חשיבות בתוספת יחידות הבנייה לעיר במסגרת התוכנית. היא קבעה שעל רשות מקרקעי ישראל ומשרד האוצר להבטיח פיקוח סביבתי על ביצוע העבודות, לשמר אתרי עתיקות וכן להבטיח דיור מוגן ודירות לסטודנטים. תוכנית הבנייה שאושרה מאפשרת הקמת כ-1,400 יחידות דיור, חלקם בבניינים של 5-7 קומות. שטח התכנית הוא 417 דונם - יותר ממחצית שטח אתר הטבע.

נציג ארגוני הסביבה בוועדה, איתמר בן דוד מהחברה להגנת הטבע, טען שאישור התוכנית יביא לפגיעה חמורה בשטחים בעלי ערכי טבע רבים. הוא ציין לשבח את מאמצי צוות התכנון לצמצם את הפגיעה בנוף ובטבע אך טען שאין די בכך. יש לציין שגם הקרן הקיימת התנגדה בתוקף לתוכנית שבמסגרתה שונה יעוד של שטח יער לטובת בנייה.

מצפה נפתוח נחשב לאחד מאתרי הטבע הייחודיים באזור ולגבעה האחרונה בתוך תחומי העיר ירושלים שעוד לא כוסתה בבטון ומלט. הגבעה, הצמודה לשכונת רמות, הפכה בעשור האחרון ל"עיר מקלט" עבור מינים רבים של בעלי חיים שנמלטו אליה בשל הפיתוח המסיבי של האזור כולו. מתחת לגבעה מצוי עמק הארזים ובו נבנים היום פרויקטי ענק בשל הקמת קו הרכבת החדש לירושלים והרחבת כביש מספר 1. מצפה נפתוח נותר מעין אי ירוק אחרון עבור מאות מינים של צמחי בר וכן בעלי חיים רבים, בהם צבאים, שועלים, צבועים, קיפודים ועוד.

תושבי שכונת רמות הרואים בשטח זה את הריאה הירוקה של השכונה, ניהלו מאבק ממושך נגד תוכנית הבנייה. הם גיבשו בתיאום עם הקרן הקיימת תוכנית חלופית להפיכת השטח לפארק. היא הוגשה לוועדה לתכנון ובנייה של מחוז ירושלים אך זו נמנעה מלדון בה בגלל הדיון המתוכנן בותמ"ל, שסמכויותיה גוברות על אלו של כל ועדות התכנון האחרות.

עיריית ירושלים פנתה לפני הדיון ליושב ראש הוותמ"ל, ערן ניצן ממשרד האוצר וציינה שמדובר במהלך שנכפה על העירייה ומנוגד לתוכניותיה לפתח את השכונות הקיימות בעיר. העירייה ציינה שמדובר במהלך שממילא לא ניתן יהיה ליישם ללא שיתוף ותיאום מצידה. היא הודיעה שבמקרה והוותמ"ל תדון ותאשר את התוכנית היא תפנה לערכאות משפטיות.

בתגובה להחלטת הוותמ"ל אמר ראש העיר, ניר ברקת: "אני רואה בחומרה את ההחלטה. אנחנו מנהלים מאבק ארוך נגד הכוונה להחיות את תוכניות הבנייה במערב ירושלים שיביאו לפגיעה קשה בעיר. את העיר צריך לתכנן יחד עם העירייה והתושבים כדי לחזקה ולא להחלישה. אנחנו קוראים להתמקד בבנייה של למעלה מ-30 אלף יחידות דיור במקומות שאינם שנויים במחלוקת, באמצעות התחדשות עירונית וזאת במקום מספר קטן של יחידות דיור השנויות במחלוקת".

למרות אישור התוכנית הדרך לבניית השכונה עוד רחוקה. קשה לראות כיצד נוכח התנגדות כה נחרצת של ראש העיר ומערכת התכנון בעיריית ירושלים תצליח המדינה לכפות את הקמת השכונה. עם זאת, אישור התוכנית אתמול מגדיל מאוד את האיום על עתידה של הגבעה.

מָקוֹר: הארץ

שמחת סיזיפוס במאבק באפליה

posted Feb 8, 2012, 9:30 PM by Lifta Society   [ updated Feb 8, 2012, 9:32 PM ]


8/2/2012
 
עמירה הס

השבוע התבשרנו על שלושה מאבקים פרטניים נגד משטר האפליה הישראלי שנשאו פרי: בדווים משבט הג'האלין לא יגורשו ליישוב שליד מזבלת אבו דיס, ובית הספר של אחד ממאהליהם לא ייהרס; המכרז לפיתוח נדל"ני יוקרתי בכפר הפלסטיני ההרוס ליפתא בוטל בהוראת בית משפט, ומונזיר פהמי, יליד ירושלים ובעל חנות הספרים ב"אמריקן קולוני", יורשה להישאר בעיר הולדתו. מיליוני שעות מאבק ויכולת עמידה פלסטינית שאין לכמתה זכו לתמורה.

אולי היה זה בית הספר האקולוגי מצמיגים של הג'האלין בחאן אל-אחמר, שחדר את שריון האדישות הישראלי ועורר תשומת לב עולמית רחבה דיה כדי שרשויות ההרס הישראליות יחשבו פעמיים. כנראה שנגישותם יוצאת הדופן של פליטי ליפתא (היום תושבי ירושלים) לבתיהם ההרוסים דירבנה אותם לעתור - יחד עם ארגונים ופעילים ישראלים - נגד הפגיעה במורשתם וביופיה, עתירה שחשפה את כשלי המכרז. ולבטח חתימתם של הסופרים עמוס עוז ודויד גרוסמן ומפורסמים אחרים היא שהבהירה למשרד הפנים, שאת פהמי לא כדאי לגרש מהעיר שבה נולד.

כמה מפתה לחשוב שיש בשלושת המאבקים נוסחת פלא כלשהי שאפשר להעתיק כדי שאלפי מאבקים אחרים לא ייגמרו במפח נפש.

אבל לא. השמחה מסויגת מאליה בשל הידיעה שאלו החריגים. עדיין לא ברור האם כל מאהלי הג'האלין בשוליים המזרחיים של ירושלים יינצלו ממגורים בכפייה ליד המזבלה (תוכנית שנרקמה בשנה האחרונה). אבל בכל מקרה הרשויות הכובשות נחושות בדעתן לבצע עוד הפרה של הדין הבינלאומי ולרכז את האוכלוסייה האזרחית המוגנת ביישוב קבע אחד, בלא תיאום ותכנון משותף אתה (רק שמיעת הערות בסיום התכנון). למרות המחאות, גם האירופיות, שטח סי העצום שבחלקו חיים בני הג'אהלין ממשיך להיות מעבדה ישראלית ליישום שיטות מתוחכמות לגירוש חבוי של פלסטינים.

כמו פהמי יש עשרות אלפי פלסטינים ילידי ירושלים שלב ערל בכסות "חוק התושבות" שלל מהם את מעמדם בעירם. מפורסמים וחשובים לא יוצאים מגדרם ומשתיקתם כדי להגן על זכותם הטבעית, המולדת, לחיות בעירם. פרקליטות ירושלים מאשימה עכשיו שניים מעשרות האלפים - חאלד אבו ערפה ומוחמד טוטח - ב"שהייה בלתי חוקית".

נשיאת בית המשפט העליון היוצאת, דורית ביניש, עדיין לא פסקה בעתירה נגד שלילת מעמד התושבות שלהם (ושל עוד שניים מחבריהם לסיעה), לאחר שנבחרו בבחירות שארה"ב דחפה לקיומן. אבל הנשיאה לא טרחה להוציא צו ביניים נגד גירושם, כל עוד החלטתה תלויה ועומדת. היא ידעה שהארץ והקונסוליה האמריקאית לא יסערו ולא ירעשו לכשיגורשו.

ליפתא כיישוב פלסטיני זכה לנוכחות בתודעה הישראלית. אבל זכות הזיכרון מוצגת כאיום ביטחוני. על הגעגועים, השייכות לארץ אבות ואמהות והזכות לחיות בה מוטבעת חותמת הבלעדיות היהודית. והעמותה "שומרי משפט, רבנים לזכויות האדם"? היא אינה שותפה רק למאבק הג'האלין וליפתא. היא מעורבת בעשרות מסעות אחרים, סיזיפיים ברובם, לחילוץ אנשים מהמלתעות המרושעות של שלטון הפריווילגיות ליהודים. בלי כוונה, אלו גם ניסיונות הרואיים, כואבים, למלט את המושג "יהודי" משמותיו הנרדפים בישראל: גזען, אדנותי, אטום, צבוע, קצר ראות.


בית המשפט לעניינים מינהליים בירושלים הורה היום, 6.2.2012, על ביטול המכרז של מינהל מקרקעי ישראל לשיווק אדמות הכפר הפלסטיני הנטוש ליפתא.

posted Feb 6, 2012, 9:10 PM by Lifta Society   [ updated Feb 6, 2012, 9:11 PM ]


6/2/2012
 
הודעה לעיתונות

בפסק דין מנומק המשתרע על פני 22 עמודים, קיבל בית המשפט לעניינים מינהליים בירושלים (כבוד השופט יגאל מרזל) את העתירה שהגיש עורך הדין סאמי ארשיד, בחודש מרץ 2011, בשם עותרים ציבוריים, פליטי ליפתא ופעילי זכויות אדם ישראליים (עמותת בני ליפתא הירושלמית, שומרי משפט- רבנים למען זכויות אדם, עמותת ג'פרא, ד"ר דפנה גולן, אילן שטייר, צאלח סיאם, עבד אלרחמאן אבו ליל, רדוואן ברקאת, דאוד עבידי, ג'לאל עקל ומוחמד עודה).
 
בפסק הדין הורה בית המשפט כי המכרז של מינהל מקרקעי ישראל שמספרו 405/2010 מבוטל. בכך למעשה נעתר בית המשפט לעתירה במלואה ומנע את שיווק ומכירת אדמות הכפר ליפתא והבתים הנטושים שבכפר ליזמים פרטיים. יצויין כי מכרז זה פורסם לפני כשנה על ידי עורך דין סאמי ארשיד כאמור, המכרז הוקפא בגלל שניתן צו מניעה האוסר על מינהל מקרקעי ישראל להמשיך בשיווק המגרשים. בפסק הדין מהיום ביטל בית המשפט את המכרז.
 
בעתירתם נגד מינהל מקרקעי ישראל ביקשו העותרים את התערבות בית המשפט, במטרה למנוע העברת נכסים וקרקעות בליפתא לידיים פרטיות כדי להקים מיזם נדל"ני יוקרתי ולעצור את הרס הכפר, המהווה עדות אחרונה לכפרים הערביים ולנוף תרבות שהיה נפוץ בישראל לאורך ההיסטוריה עד תחילת המאה העשרים.
 
לטענת העותרים, "במצב הנתון ולפיו הכפר ליפתא הוא כפר נטוש ובעליו המקוריים גרים כפליטים במרחק של מאות מטרים בודדים מכפרם מן הראוי היה להימנע מכל בנייה במקום ובוודאי להימנע מבנייה שיש בה כדי להביא להרס הכפר ונישול טוטאלי של תושבי המקום המקוריים מזכויותיהם". עוד כתבו העותרים, כי "שיווק מגרשים לבניה בכפר ליפתא וכפועל יוצא הקמת מבנים חדשים על אדמות הכפר ובמקום הכפר הקיים, יש בה משום סיכול היכולת של שימור הכפר הקיים וסיכול כל אפשרות לשחזור המבנה ההיסטורי של הכפר על כל המשתמע מכך".
 
העותרים ביקשו כי ביהמ"ש יורה על ביטול המכרז למכירת מגרשים בליפתא ויורה למינהל מקרקעי ישראל להימנע מכל פעולה שיש בה כדי לפגוע במורשת הפיזית והתרבותית של המקום, עד לאחר שיושלם הליך תכנון כולל של אזור הכפר, שיכלול תכנון לשימור של האתר לפי אמות מידה מקצועיות ותוך שיתוף הציבור.
 
לעתירה צורפה חוות דעת מקצועית של חמישה מבכירי האדריכלים ואנשי השימור והתכנון בישראל, הנוגעת לכשלי שימור חמורים במכרז. בחוו"ד נקבע, כי המכרז של ממ"י אינו עומד בקריטריונים של שימור המקובלים בארץ ובעולם, וכי לא קיימים הנתונים המלאים המאפשרים שיווק מגרשים והוצאת היתרי בנייה. מחברי חוו"ד קבעו, כי יש להקפיא את מהלך המכרז עד להשלמת מהלך התיעוד המפורט של ליפתא, הכנת תכנית בינוי ופיתוח וחתימה על הסכם פיתוח בין המינהל לעיריית י-ם.
 
במהלך הדיונים שהתנהלו בבית המשפט שינה מינהל מקרקעי ישראל את עמדתו, וזאת לאור עמדת רשות העתיקות כי עדיף לבצע סקר שימור ותיעוד משלים לכפר ליפתא לפני שמוסרים את הקרקעות לידיים פרטיות.
 
עורך הדין סאמי ארשיד מסר בתגובה כי החלטת בית המשפט מהיום היא בראש וראשונה ניצחון גדול במאבק משפטי ארוך וצודק לשמור על המורשת של הכפר ולמנוע הרס של רובד חשוב של ההיסטוריה של הארץ ושל ירושלים. זוהי החלטה בעלת משמעות מיוחדת המהווה תקדים שמוכיח כי שימור המורשת של ליפתא הוא בעל חשיבות גם לדורות הבאים.
למידע נוסף:
עו"ד סאמי ארשיד- 0524204350
אילן שטייר- 0545692059  
 אדריכל שמואל גרואג    0505922428  
דפנה גולן-   msdgolan@mscc.huji.ac.il

ביהמ"ש מגן על זכר הכפר הפלסטיני מ-48: לא להרוס את ליפתא

posted Feb 6, 2012, 8:59 PM by Lifta Society   [ updated Feb 7, 2012, 4:34 AM ]


ניר חסוןערוץ | 7/2/2012   
 

בוטלה התוכנית לבניית שכונת יוקרה על חורבותיו של הכפר ליפתא בכניסה לירושלים. השופט: התוכנית פוגעת בקו הקרקע הטבעי


יעקוב עודה, ממנהיגי קהילת תושבי ליפתא לשעבר המתגוררים כעת בירושלים, בחורבות הכפר. צילום: אמיל סלמן

שופט בית המשפט המחוזי בירושלים, יגאל מרזל, ביטל אתמול את המכרז שהוציא מינהל מקרקעי ישראל לבניית שכונת יוקרה בכפר ליפתא שבכניסה לירושלים. נגד המכרז עתרו בשנה שעברה משפחות של פליטים פלסטינים, שנמלטו מליפתא ב-1948 ועתה מתגוררים במזרח ירושלים, ופעילי שמאל. השופט מרזל נימק את ההחלטה בכך שרשות העתיקות ומינהל מקרקעי ישראל שינו את תנאי המכרז במהלך הדיונים בעתירה. ליפתא הוא הכפר הפלסטיני הנטוש האחרון שנותר בשלמותו מאז מלחמת השחרור ובעיני פלסטינים רבים הוא סמל לאסונם ב-1948. אדריכלים ומתכננים רואים בו נכס תרבותי שמשמר את צורת החיים והבינוי בכפרים הפלסטיניים בתחילת המאה הקודמת.

תוכנית הבינוי שאושרה לפני כמה שנים קבעה שעל הריסות הכפר תיבנה שכונת יוקרה, תוך שימור המבנים הישנים. תנאי המכרז, שפורסם לפני כשנה, קבעו ששטח הכפר יחולק בין עשרה יזמים שכל אחד מהם יבצע סקר שימור של הבתים הישנים שנותרו מהכפר הפלסטיני ויתחייב לביצוע עבודות השימור. עיקר הביקורת על התוכנית נבע מכך שהיא לא דואגת די לשימור הכפר כמכלול שלם, ולמעשה "מפריטה" את השימור מהמדינה לידי היזמים הפרטיים.

אולם העותרים, ובהם כאמור צאצאי פליטים מהכפר וגם מבוגרים שהספיקו לגור בו לפני המלחמה, לא התחמקו מטיעונים של שימור המורשת הפלסטינית של הארץ וזכויותיהם על המקום. "במצב הנתון לפיו הכפר ליפתא הוא כפר נטוש ובעליו המקוריים גרים כפליטים במרחק של מאות מטרים בודדים, מן הראוי היה להימנע מכל בנייה במקום ובוודאי מבנייה שיש בה כדי להביא להרס הכפר ולנישול טוטאלי של תושבי המקום המקוריים מזכויותיהם", נכתב בעתירה שהוגשה על ידי עו"ד סאמי ארשיד, שניהל את התיק בהתנדבות. ארשיד אף שילם את אגרת בית המשפט, למרות שמעטים האמינו שניתן יהיה לבטל את התוכנית, בשל רתיעת בית המשפט מלעסוק בשימור המורשת הפלסטינית שלפני הנכבה. נוסף על הפלסטינים, הגישו את העתירה גם ארגון רבנים למען זכויות אדם, ד"ר דפנה גולן ואילן שטייר.

בדיונים בעתירה הודו אנשי רשות העתיקות שהם אינם שבעי רצון מתנאי המכרז, ומינהל מקרקעי ישראל הודיע על ביצוע שינויים במכרז. ראשית הוצא גרעין הכפר, הכולל את המסגד והמעין המפורסם של הכפר מתוכנית הבינוי, ושנית הוחלט על ביצוע סקר שימור מקיף על ידי רשות העתיקות לפני חלוקת השטחים ליזמים. השופט קבע שהשינויים הם מהותיים ומחייבים את ביטול המכרז. השופט גם כתב כי המהפך שחל בתפישות השימור בישראל בשנים האחרונות מחייב חשיבה מחדש על ליפתא. כך למשל, התוכנית אינה עונה על בעיות של "טשטוש נוף הכיפות האופייני של הכפר, פגיעה במקצב הקבוע, שמירה על קו הקרקע הטבעי ועוד", כתב השופט.

"השימור הוא לא רק שימור מבנה אלא שימור של המורשת, ההחלטה היא הזדמנות היסטורית", אמר עו"ד ארשיד. לדבריו, "ההיסטוריה של ליפתא היא לא רק של הפלסטינים, היא גם ההיסטוריה של מדינת ישראל, לטוב ולרע". יעקוב עודה, ממנהיגי קהילת תושבי ליפתא לשעבר המתגוררים בירושלים, אמר כי "ההחלטה היא בכיוון הנכון. ליפתא היא הכפר שלנו, האדמה שלנו, בית הקברות, בית הספר ואנחנו עדיין חיים. זה צעד קטן לעבר האבות והסבים שלנו, צעד קטן להגנה על ההיסטוריה שלהם. איש אינו רשאי להרוס זיכרונות של אחרים".

ירושלים: הבתים הנטושים יהפכו לשכונת מגורים

posted Oct 9, 2011, 8:26 PM by Lifta Society   [ updated Oct 9, 2011, 8:28 PM ]


יוסי אלי | 16/9/2011 
 
בתי הכפר הנטוש ליפתא באזור ירושלים ייהרסו לטובת פרויקט בנייה חדש. במועצה לשימור אתרים זועמים: "מדובר בבתים היסטוריים"

הכפר הנטוש ליפתא הוא כבר שנים חלק מהנוף המוכר המקדם את הבאים בשערי ירושלים. אלא שבהתערבות המדינה הוחלט, בצעד שעורר תמיהה בבירה, להוציא את הבתים מהתוכנית לשימור מבנים עתיקים. כעת, עקב שורה של תוכניות בנייה באזור ליפתא עילית, כל הבתים באזור מתוכננים להריסה ועל השטח ייבנו שכונות חדשות במטרה להרחיב את גבולותיה של ירושלים. 
בתי הכפר הנטוש ליפתא באזור ירושלים צילום: פלאש 90

התוכנית מעוררת התנגדות מצד המועצה לשימור אתרים בירושלים. מנהל המועצה, איציק שוויקי, הגיש השבוע התנגדות נחרצת להקמת תוכניות באזור ליפתא עילית והריסתם של אותם בתים היסטוריים. 

"המועצה לשימור אתרים ומנהלת המחוז דרשו מעיריית ירושלים וממתכננת המחוז של משרד הפנים להכין תוכנית מקיפה לכל שכונת ליפתא עילית", סיפר שוויקי. "עד כה לא נערכה תוכנית כזאת. לרוב הבתים ההיסטוריים שנמצאים בסכנת הריסה יש להכין מיד תוכנית כוללת לפיתוח ושימור, ויש לעצור את כל התוכניות שנמצאות על הפרק". 
ריק מתושבים מאז דצמבר 1947
מחזיקת תיק שימור אתרים בעירייה, סגנית ראש עיריית ירושלים נעמי צור, התגייסה גם היא למען הנוף הייחודי המאפיין את הכניסה לעיר. במכתב ששלחה צור לדלית זילבר, מתכננת המחוז במשרד הפנים, היא דרשה להחזיר את התוכנית משלב ההתנגדויות ולדון בעניינה בוועדה לשימור אתרים. 

"לאור חשיבות המבנים הישנים במתחם התוכנית ובמתחמים הסמוכים, ביקשתי ממחלקת השימור להביא לדיון בוועדת השימור את נושא המבנים החשובים בתוכנית", כתבה צור. 

הכפר הערבי ליפתא ריק מיושבים מאז דצמבר 1947. מאז עומדים רוב הבתים נטושים, אולם חלקם משמשים למגורים
 
ולמעונות נוער לגמילה מסמים. בזכות יופיו שימש לאורך השנים הכפר כאתר לצילום סרטים. גם ליפתא תחתית עומדת בסכנת הריסה, ועל פי התוכנית של מינהל מקרקעי ישראל ועיריית ירושלים, במקום יוקמו מתחם מגורים גדול, בית מלון ושטחי מסחר. 

סגנית ראש עיריית ירושלים, נעמי צור, מסרה בתגובה כי "לא ניתן לעצור את התהליך, אך אנו חייבים לחוות דעה כאמונים על השימור. ישנם מבנים כל כך יפים באזור שלמרות שהם אינם נמצאים בכרטוס השימור, חייבים לתת עליהם את הדעת. המועצה תדון בנושא ונעשה כל שנוכל בכדי לשמר את המבנים הללו ". 

http://www.nrg.co.il/online/54/ART2/286/471.html?hp=54&cat=869&loc=10

סיכום הדיון המשפטי בעתירה לעצור את המכרז להחכרת מגרשי בנייה בכפר ליפתא

posted Jul 9, 2011, 12:52 PM by Lifta Society   [ updated Jul 9, 2011, 12:56 PM ]


עתירה מינהלית 8661-03-11
עו"ד סאמי ארשיד
 
בעקבות עתירה שהוגשה ב- 6 במארס 2011, הוציא השופט יגאל מרזל צו מניעה זמני המורה למינהל מקרקעי ישראל להקפיא את פרסום תוצאות המכרז המציע לחכירה מגרשים לבנייה בכפר ליפתא. העתירה הוגשה על ידי עורך הדין סאמי ארשיד בשם פעילים ירושלמים ביניהם ילידי ליפתא, עמותת בני ליפתא, עמותת רבנים למען זכויות אדם ועמותת ג'פרא לקידום המורשת הבנויה בישוב הערבי בארץ.
 
בעתירתם נגד מינהל מקרקעי ישראל ביקשו העותרים את התערבות בית המשפט, במטרה למנוע העברת נכסים וקרקעות בליפתא לידיים פרטיות כדי להקים מיזם נדל"ני יוקרתי ולעצור את הרס הכפר, המהווה עדות אחרונה לכפרים הערביים ולנוף תרבות שהיה נפוץ בישראל לאורך ההיסטוריה עד תחילת המאה העשרים.
 
לטענת העותרים, "במצב הנתון ולפיו הכפר ליפתא הוא כפר נטוש ובעליו המקוריים גרים כפליטים במרחק של מאות מטרים בודדים מכפרם מן הראוי היה להימנע מכל בנייה במקום ובוודאי להימנע מבנייה שיש בה כדי להביא להרס הכפר ונישול טוטאלי של תושבי המקום המקוריים מזכויותיהם". עוד כותבים העותרים, כי "שיווק מגרשים לבניה בכפר ליפתא וכפועל יוצא הקמת מבנים חדשים על אדמות הכפר ובמקום הכפר הקיים, יש בה משום סיכול היכולת של שימור הכפר הקיים וסיכול כל אפשרות לשחזור המבנה ההיסטורי של הכפר על כל המשתמע מכך".
 
העותרים מבקשים כי ביהמ"ש יורה על ביטול המכרז למכירת מגרשים בליפתא ויורה למינהל מקרקעי ישראל להימנע מכל פעולה שיש בה כדי לפגוע במורשת הפיזית והתרבותית של המקום, עד לאחר שיושלם הליך תכנון כולל של אזור הכפר, שיכלול תכנון לשימור של האתר לפי אמות מידה מקצועיות ותוך שיתוף הציבור.
 
לעתירה צורפה חוות דעת מקצועית של חמישה מבכירי האדריכלים ואנשי השימור והתכנון בישראל, הנוגעת לכשלי שימור חמורים במכרז. בחוו"ד נקבע, כי המכרז של ממ"י אינו עומד בקריטריונים של שימור המקובלים בארץ ובעולם, וכי לא קיימים הנתונים המלאים המאפשרים שיווק מגרשים והוצאת היתרי בנייה. מחברי חוו"ד קובעים, כי יש להקפיא את מהלך המכרז עד להשלמת מהלך התיעוד המפורט של ליפתא, הכנת תכנית בינוי ופיתוח וחתימה על הסכם פיתוח בין המינהל לעיריית י-ם.
 
על פי בקשת השופט, התבקשו גם עירית ירושלים וגם רשות העתיקות להשיב לעתירה. בדיון שהתקיים ביום 11 במאי בבית המשפט שאל השופט את נציג רשות העתיקות האם בתשובתו לבית המשפט אין משום הסכמה כי המכרז הוצא קודם שנעשה המיפוי ההכרחי ואם לא מוטב היה לקיים סקר שימור מפורט לפני שמוציאים את האדמות למכרז. בתשובת נציג רשות העתיקות אמר עו"ד המייצג כי יש מקרים דומים שבהם הוצא מכרז ורק אחרי כן נערך סקר ושלרשות העתיקות שמורה הזכות לעצור בנייה גם אחרי שהקרקעות נקנו על ידי יזמים פרטיים. עם זאת, לאחר שהשופט שאל האם במקרה כזה השיקולים זהים לכאלה שנעשים לפני מכרז, הודה נציג רשות העתיקות כי כשיש יזם פרטי שהשקיע כסף יש לאזן בין זכות הקניין שלו לבין צרכי השימור.
עורכת הדין של מינהל מקרקעי ישראל נשאלה על ידי השופט מדוע ממהר המינהל להוציא את הקרקעות למכרז. היא ענתה שיש מצוקת דיור בירושלים ושהתוכנית אושרה אחרי הסתייגויות על ידי כל הוועדות הרלבנטיות. השופט מרזל הציע לנציגי  מינהל מקרקעי ישראל לבטל את המכרז.
השופט הציע לבטל את המכרז ועל פי בקשת המייצגת את מינהל מקרקעי ישראל נתן ארכה של שבועיים עד ל- 22 במאי לקבלת תשובת המינהל. בינתיים, ביקש מינהל מקרקעי ישראל שלוש ארכות להגשת תשובה שמיועדת להתקבל השבוע.

Facebook page

המינהל: ייתכן שהיקף הבנייה בליפתא יוקטן

posted May 18, 2011, 5:08 PM by Lifta Society   [ updated May 18, 2011, 5:46 PM ]

שות העתיקות עשויה להתערב אף היא בתוכניות הבנייה  בית המשפט שואל "מדוע להחפז?" וקבע המשך הדיון לעוד שבועיים  צו המניעה נגד בניית שכונת 212 הווילות - נשאר בתוקף

יגאל מרזל - 12/05/2011

יתכן שהיקף הבנייה של שכונת הוילות המתוכננת בליפתא, ירושלים, יוקטן. כך הודיעה (יום ד', 11.5.11) נציגת מינהל מקרקעי ישראל. ההודעה נמסרה בעת דיון שנערך בנושא בפני השופט ד"ר יגאל מרזל, בבית המשפט המחוזי לעניינים מינהליים בירושלים.

השופט מרזל קבע, כי על המינהל לגבש את עמדתו בנושא המכרז, ולהציגה בפני בית המשפט עד 22 במאי. לאחר מכן ימשיך הדיון. בינתיים, נשאר בתוקפו צו מניעה הזמני, האוסר על המינהל לפתוח את תיבת המכרזים, שבה נמצאות הצעות לרכישת מגרשי ליפתא. השופט אף שאל במהלך הדיון "מדוע יש להחפז בבנייה".

המינהל הוציא, בדצמבר אשתקד, מכרז למכירת 10 מגרשים, לבניית 212 וילות על אדמות ליפתא, כנראה תוך הריסת חלק מ-55 המבנים הנטושים במקום. מעטפות המכרז היו אמורות להפתח ב-9 במרס. אך יום קודם לכן הוציא ביהמ"ש, לבקשת עמותות יהודיות וערביות, צו מניעה זמני, האוסר על המינהל לפתוח את המעטפות ולקבוע את שמות הזוכים. 

העמותות טוענות כי נפלו פגמים בהצעת המכרז, וכי הוא הוצא לפני שנערך סקר מקיף על-ידי רשות העתיקות. ידוע, שבמקום מבנים צלבניים, מערות קבורה חצובות בסלע, וכנראה גם שרידים מתקופות קדומות. רשות העתיקות ערכה עד עתה רק סקר ראשוני. 

בנוסף, טוענת עמותה ערבית, כי כפר ליפתא הוא אחד הכפרים הערבים המעטים בארץ, שחלק ממבני הכפר נשארו על-תילם. העמותה הייתה מעדיפה לשקם את הכפר ולהפוך אותו לחלק מהמורשת הערבית בארץ ישראל.

כפר ליפתא, במערב ירושלים, ננטש על-ידי תושביו הערבים בימי מלחמת השחרור. הקרקעות הועברו לבעלות האפוטרופס, ומשם לבעלות מינהל מקרקעי ישראל. בספטמבר 2007 אושרה להפקדה תוכנית לבניית שכונת וילות. 

המכרז קובע, עם זאת, כי יש לשמור ולשמר את "גרעין הכפר", והכוונה כנראה לחלק מבתי המגורים ומבנים נלווים. 

בעת הדיון, אתמול, הבהירה נציגת המינהל, כי חוברת המכרז מפורטת מאוד, ונאמר בה במפורש, שעל היזמים לדעת, שייתכן מאוד שלא יוכלו לבנות את כל הוילות המתוכננות. "זהו השיקול של היזמים, האם להשתתף במכרז וולהגיש הצעות בתנאים אלו" - אמרה. יצוין, כי כל עוד לא נפתחה תיבת המכרז, אין לדעת אם וכמה הצעות הוגשו.

גם נציג רשות העתיקות הודיע, כי לאחר שיערך סקר מפורט "ייתכן מאוד שהיקף הבנייה יוקטן".

הזוכים במכרזים יחויבו לשלם הוצאות פיתוח בסך 142 מיליון שקל לכל המגרשים יחד, בעיקר לחברת "עמק איילון". במכרזים אין מחיר מינימום, אך מכיון שמדובר במגרשים לווילות, יש להניח שהמחירים יהיו גבוהים.

עדכון: ליפתא

posted Apr 28, 2011, 7:51 PM by Lifta Society   [ updated Apr 28, 2011, 8:00 PM ]

מתשובת מנהל מקרקעי ישראל לעתירה נגד ההרס של ליפתא עולה שהפליטים הפלסטינים אינם ממש קיימים. הנה שני קטעים מתשובת ממ"י:

זוכרות - 27/04/2011

בעתירה
נטען כי חלק מהעותרים הנם ילידי ליפתא. מעבר לטענה סתמית זו, לא הוצגה כל ראייה לכך ואף לא הוצגה טענה המשתמעת מכך בדבר זכויות כלשהן במקרקעין בתחומי הכפר אשר שווקו במסגרת המכרז.

העותרים טוענים כי אין זה ראוי לאשר בנייה בכפר ליפתא, שכן יתכן שביום מן הימים תושב הקרקע "לבעליהם המקוריים".

 בכל הכבוד, טענות שבמהותן מבקשות
למנוע מן המדינה לפעול בקרקעותיה בהתאם לסמכויותיה בשל זכות נטענת זו, משוללות כל יסוד ואף מנוגדות לסמכויותיה המפורשות של המדינה בחוק. משכך דינן להידחות על הסף

עצומה הקוראת למנוע את הרס ליפתא
.
אנא חיתמו והמליצו הלאה לחתום.

ליפתא: מחאה של ישראלים ופלסטינים נגד תכניות הבנייה

posted Apr 10, 2011, 2:15 PM by Lifta Society   [ updated Apr 10, 2011, 2:34 PM ]

דיווח מאירוע מחאה נגד תוכנית הבנייה בכפר הנטוש ליפתא שבכניסה המערבית לירושלים, שם אמור להיבנות מיזם נדל"ן לעשירים

כתבה: דפנה, צילמו: דודי וניר

מאות אנשים הגיעו ביום ששי ה 18 למרץ לליפתא 2011, לסייר בכפר הנטוש ולהביע מחאתם על תוכנית הבנייה שעתידה להרוס את הכפר ולבנות בו שכונת רפאים לעשירים. מתחת לדחפורים החופרים בהר את תוואי הרכבת מתל אביב, בתוך ים של פרחי בר ועצי פרי פורחים, התכנסו לייד המעיין וטבלו בו. יעקוב עודה סיפר על ילדותו בכפר, הצביע על בית הספר בו למד, ותיאר כיצד כל אנשי הכפר התחלקו במי המעיין ובמערכת ההשקייה היוצאת ממנו.

בסיורים שנערכו בערבית עברית ואנגלית התעכבנו בבית המוכתר בעל שתי הקומות שעומד על תילו למרות שחלק מאבניו נגנבו והתפעלנו מהנוף עוצר הנשימה שנשקף מחלונות המסגד הסמוך. בבית הבד הנטוש ניתן לראות עדיין את אבן הריחיים הגדולה. אחד מנכדיו של בעל בית הבד סיפר כי אבן ריחיים ענקית שהיתה מונחת במשך שנים בבית הבד נגנבה ומוצגת לראווה בחצר אחת המסעדות.

בשיחה שהתנהלה על אפשרות שימור בית הבד על ידי מתכננים וסטודנטים, הזהיר חאלד נכדו של בעל הבית שלמרות שהבעלות על בית הבד מגובה במסמכים, על פי החוק הישראלי אין לו כל חזקה בבית ולכן הוא חושש להעצר ולהיות מואשם בהשחתת רכוש אם יסייע לשימור הבית, שעל פי דבריו היה מוותר על ביתו רחב הידיים ברמאללה - כדי לחזור אליו.

ישראלים יהודים שגדלו על איסור מוחלט לקטוף פרחי בר מוגנים התפלאו בודאי לראות אחדים מפליטי ליפתא הקוטפים כלניות ורקפות כדי לקחת איתם בחזרה לקרובים שלא יכלו להגיע. לאלה מהפליטים הגרים מחוץ לירושלים ואסורה עליהם הכניסה לעיר - מעט פרחי הבר נקטפו כדי להזכיר את הכפר אליו אין הם יכולים להגיע.

כל המשתתפים התפעלו מהנוף היחודי, משלל הפרחים, מהבנייה המיוחדת ומהטרסות החקלאיות שנשארו כמעט שלמות למרות שלא עובדו שנים רבות. חלק מהדיירים היהודים שמיועדים לפינוי הצטרפו אלינו לשיחה במעיין והביעו עניין לשתף פעולה במאבק להצלת ליפתא.

1-10 of 18